דורית ביניש

חברת המועצה המייעצת
נשיאה (בדימוס) של בית המשפט העליון לישראל

דורית ביניש כיהנה בפרקליטות המדינה בתפקידים שונים.

בשנת 1989 מונתה לתפקיד פרקליטת המדינה, האישה הראשונה בתפקיד זה.

במסגרת תפקידיה בפרקליטות המדינה  פעלה דורית ביניש לקידום שלטון החוק וזכויות האדם ולמיגור  השחיתות שלטונית. כך בין היתר, הייתה מהמובילים להקמת היחידה לחקירות שוטרים (מח"ש). ובמספר פרשות ציבוריות נחקקה דמותה הציבורית של ביניש כמי שאינה מתפשרת על עמדותיה אף כנגד הממונים עליה, ואף הבכירים ביותר. בעת גירוש פעילי החמאס ללבנון התנגדה  מטעמים מקצועיים, משפטיים, למהלך וסירבה לייצג את המדינה בסוגיה זו בפני בית המשפט הגבוה לצדק.  ביניש מילאה תפקיד מרכזי בפרשה הידועה כ"פרשת אוטובוס 300", ועמדה בראש צוות התביעה בפרשת המחתרת היהודית.

בדצמבר 1995 נבחרה לשופטת בבית המשפט העליון. בתפקיד הזה הייתה, בין היתר, יושבת ראש ועדת הבחירות לכנסת ה-17. בשנת 2006, עם פרישתו של השופט אהרון ברק, נבחרה לנשיאת בית המשפט העליון, ילידת הארץ הראשונה בתפקיד והאישה ראשונה שנבחרה לנשיאה.

כנשיאת בית המשפט העליון הובילה דורית ביניש שורה של פסיקות תקדימיות בעניין האיסור על הפרטת בתי סוהר בישראל; ביטול חוק טל נוכח הפגיעה בזכות לשוויון; הבטחת שכר שווה לנשים ולגברים בשוק העבודה; קידום זכויות חברתיות והכרה בחוקיות הזכות למינימום של קיום אנושי בכבוד; ומתן שיקול דעת לבתי המשפט לפסול ראיות שהושגו באופן לא חוקי. בתפקידה כנשיאה הובילה דורית ביניש שורה של רפורמות ניהוליות לייעול ושיפור עבודתם של בתי המשפט.

עבודתה במערכת המשפט ובמיוחד בבית המשפט העליון זיכתה אותה בתארי כבוד רבים ממוסדות אקדמיים שונים. כמו כן, כיהנה הנשיאה ביניש כנשיאת העמותה למשפט ציבורי בישראל.

לאחר פרישתה מונתה לנגידת האוניברסיטה הפתוחה תפקיד בו היא משרתת עד היום.