אלי ויזל ז״ל, חבר ועדת הפרס

אלי ויזל נולד בשנת 1928 בסיגט טרנסילבניה (היום חלק מרומניה). הוא היה בן 15 כאשר הוא ובני משפחתו גורשו לאושוויץ. אמו ואחותו הצעירה נרצחו, שתי אחיותיו הבוגרות ניצלו. אלי ואביו נשלחו לבוכנוואלד, שם נרצח האב זמן קצר לפני שהמחנה שוחרר באפריל 1945.

לאחר המלחמה, למד אלי ויזל בפריז ומאוחר יותר היה לעיתונאי. במהלך ראיון עם סופר צרפתי ידוע, פרנסואה מוריאק, ויזל השתכנע לכתוב על חוויותיו במחנות ההשמדה. התוצאה הייתה ספרו הלילה אשר תורגם מאז ליותר מ-30 שפות.

בשנת 1978, מינה הנשיא ג'ימי קרטר את אלי ויזל ליו"ר הוועדה הנשיאותית לזכר השואה. בשנת 1980 היה ליו"ר המקים של המועצה האמריקנית להנצחת זכר השואה. הוא גם הנשיא המייסד של האקדמיה האוניברסלית לתרבויות בפריז. אלי ויזל זכה ביותר מ-100 תארי כבוד ממוסדות להשכלה גבוהה.

ויזל נודע ככתומך נלהב של מדינת ישראל. כמו כן תמך ויזל במאבק יהודי ברית המועצות, האינדיאנים בניקרגואה, הנעלמים בארגנטינה, הפליטים הקמבודים, הכורדים, קורבנות רעב באפריקה, קורבנות אפרטהייד בדרום אפריקה וקורבנות המלחמה ביוגוסלביה לשעבר.

חייו של אלי ויזל תמיד נסבו סביב הוראה. מאז שנת 1976, הוא מכהן כמרצה למדעי הרוח באוניברסיטת בוסטון, שם הוא מחזיק בתואר פרופסור.

אלי ויזל חיבר יותר מ-60 ספרים, הכוללים סיפורת ומציאות. בשל כתביו ופעילותו לזכויות האדם, הוא זכה במספר רב של פרסים, לרבות מדליית החירות הנשיאותית, מדליית הזהב של הקונגרס ומדליית החופש, וכן למעמד קצין בכיר בלגיון הכבוד הצרפתי. בשנת 1986, זכה אלי ויזל בפרס נובל לשלום. מספר חודשים לאחר מכן, מריון ואלי ויזל ייסדו את קרן אלי ויזל לאנושיות.