נתן שרנסקי

נתן שרנסקי נולד בדונצק, אוקראינה (אז בברית המועצות). הוא היה דובר התנועה לזכויות האדם, אסיר ציון ומנהיג במאבק על זכותם של יהודי ברית המועצות לעלות לישראל. לאחר בקשתו לעלות לארץ, נעצר מר שרנסקי באישום בגידה וריגול. הוא הורשע בבית משפט סובייטי וריצה תשע שנים קשות מאוד בכלא. בעקבות קמפיינים ציבוריים מאסיביים של מדינת ישראל, יהדות העולם ומנהיגי העולם החופשי, הקוראים לשחרורו, שוחרר מר שרנסקי בשנת 1986, ועלה לישראל באותו היום.

בשנותיו הראשונות בישראל הקים מר שרנסקי את הפורום הציוני המסייע לעולים חדשים מברית המועצות בקליטתם בישראל. בשנות התשעים הקים את מפלגת "ישראל בעלייה" במטרה להאיץ את שילובם של יהודי רוסיה בחברה הישראלית. הוא כיהן בארבע ממשלות ישראל ברציפות, כשר וסגן ראש הממשלה.

בשנת 2018 הוענק לו הפרס הישראלי היוקרתי ביותר - פרס ישראל, כהוקרה על פעילותו לקידום עלייה וקיבוץ הגולים.

למר שרנסקי הוענקה מדליית הכבוד האמריקאית מטעם הקונגרס בשנת 1986 וכן מדליית החירות האמריקנית מטעם נשיא ארה"ב בשנת 2006. הוא האזרח הרביעי שאינו אמריקני לו הוענקו שתי המדליות, והיחיד שעודנו בחיים.

בשנים 2009-2018 כיהן נתן שרנסקי כיו"ר הסוכנות היהודית לישראל. המשימה העיקרית של הסוכנות היהודית היא הבטחת עתידו של העם היהודי על ידי חיזוק הקשר של כל יהודי למדינת ישראל ולעם היהודי.

מר שרנסקי כתב שלושה ספרים: לא אירא רע, טיעון בזכות הדמוקרטיה: כוחה של החירות לגבור על עריצות וטרור, ו-Defending Identity. הוא עודנו פועל למען זכותם של כל האנשים לחירות, ומאמין אדוק כי קידום זכויות האדם הוא קריטי להבטחת שלום וביטחון מסביב לעולם.